מכתב בתי הדין בירושלים – חלוקת התשלום לפדיון נפש מגיוס לצבא הטורקי – ירושלים, תרע"א

מכתב בתי הדין בירושלים – חלוקת התשלום לפדיון נפש מגיוס לצבא הטורקי – ירושלים, תרע"א
מכתב בחתימת דייני בתי הדין בירושלים "פרושים" ו"חסידים" וחותמותיהם: רבי משה נחום וולנשטיין, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר], רבי צבי פסח פראנק, רבי ליפמאן דוד [שובקס], רבי אברהם ב"ר דוד הכהן, ורבי ירוחם פישל [ברינשטיין]. ירושלים, חשון תרע"א [1910].
נשלח אל הנהלת כולל ווילנא, עם פירוט ההחלטות על חלוקת נטל התשלום בין ה"כוללים", עבור "פדיון נפש" להצלת אנשים מגיוס לצבא תוגרמה [טורקיה].
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמיד ה"כתב סופר". בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
זקן-ההוראה הגאון רבי ליפמאן דוד (ר' דובצ'ה) שובקס (תק"צ בערך-תרפ"ד), נתגדל מנעוריו בבית האדמו"ר רבי מנדיל מקוצק, שהשיאו לבת-אחותו. במשך שנים רבות היה לומד בחברותא עם בן-דודו (חתן האדמו"ר) רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב, התעטר ב"סמיכת חכמים" להוראה מאת דודו האדמו"ר מקוצק, שאף מינהו למו"צ ומורה הוראה בעיר קוצק, תפקיד אותו מילא כחצי-יובל שנים. בשנת תרמ"ה עבר לכהן כרב ואב"ד לברטוב, בה כיהן כ-13 שנה. בשנת תרנ"ח עלה לארץ ישראל, ועם עלותו לירושלים מונה לתפקיד ראב"ד בד"צ החסידים בעיר תפקיד בו כיהן ברמה למעלה מ-25 שנה. תורתו נדפסה בשנים האחרונות בסדרת הספרים "חידושי הגר"ד".
הגאון רבי אריה ליב הרשלר (נפטר תרע"ז), "רבי לייב דיין" – בנו של רבי אלימלך דוב מקארלין. מחשובי הדיינים בירושלים. תלמידו של רבי שלמה זלמן בהר"ן בתורה ובעסקנות. היה ממייסדי שכונות "בית ישראל" ו"גבעת שאול" . חבר בית המשפט הממשלתי שהיה מורכב מהפחה הטורקי, מהקאדי המוסלמי, מהפטריארך היווני ומרבי ליב היהודי, שייצג בחכמה ובפקחות רבה את עניני הציבור היהודי בעיר.
הגאון רבי צבי פסח פראנק (תרל"ג-תשכ"א, אוצר הרבנים 17554), מגדולי הפוסקים והרבנים בדורו. גאון מופלג שנודע בשקידתו הרבה. למד בישיבות ליטא ועלה בבחרותו לירושלים. משנת תרס"ח חבר בית הדין של רבי שמואל סלנט, ומשנת תרצ"ה רבה של ירושלים. מתורתו נדפסו סדרת הספרים: הר צבי, מקראי קודש, ועוד.
הגאון רבי אברהם ב"ר דוד הכהן, בעל "טוב עין". מאנשי כולל חב"ד. חתנו של הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי".
הגאון רבי ירוחם פישל ברנשטיין (תר"מ בערך – חשון תש"ט). מגדולי ההוראה בירושלים. ראש ישיבת חיי עולם ולימים ראב"ד בד"צ חסידים. מצאצאי רהאדמו"ר רבי משה מלעלוב. רוב כתביו אבדו בנפילת העיר העתיקה בירושלים בשנת תש"ח.
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי ועובש בשולי הדף ובקפלי הנייר.