אישור נישואי רבי אהרן פישר – עם חתימת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד – ירושלים, תרפ"ג-תרפ"ד

אישור נישואי רבי אהרן פישר – עם חתימת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד – ירושלים, תרפ"ג-תרפ"ד
אישור נישואין מודפס של "ועד העיר לקהלת האשכנזים". ירושלים, שבט תרפ"ד [1924]. מילוי בכתב-יד לנישואי החתן אהרן פישר בן רבי שלמה אב"ד קרלסבורג, עם הכלה דבורה בת ר' מאיר ליב יעגער מירושלים, שנישאו בחודש אדר תרפ"ג [1923]. עם אישור בחתימת ידו של "מסדר הקידושין" רבי "יוסף חיים זאנענפעלד". חתימת מזכיר הבד"צ: רבי "אריה מרדכי גולדברג" וחתימת מזכיר ועד העיר: רבי "ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייס".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק ולראב"ד בבית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. בשנת תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
החתן הוא הרב הצדיק רבי אהרן פישר (תרנ"ו-תש"א) גאון ומקובל, מראשי "העדה החרדית" בירושלים. בנו של הגאון רבי שלמה פישר אב"ד קרלסבורג (תרי"ב-תרצ"ב, אוצר הרבנים 18576), בעל "קרבני לחמי" [שנדפס בירושלים ע"י בנו רבי אהרן]. היחידי שישב בסוד שיחם של מורו ורבו ה"סבא-קדישא" הרב אלפאנדרי עם ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש. בפרעות תרפ"ט הציל רבי אהרן פישר את יהודי העיר, כאשר עמד בפתחה של שכונת מאה שערים וירה באקדח במנהיג התהלוכה שפסע בראשה. פעולה זו גרמה למנוסת ההמון הערבי והצילה את היישוב היהודי בעיר (תבונות, א', עמ' תתפג). בנו הוא הגאון רבי ישראל יעקב פישר (תרפ"ה-תשס"ג) ראב"ד העדה החרדית ורב דזכרון משה בירושלים.
[1] דף, טופס מסמכים מודפס. 38 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וקרעים עם חסרון בטקסט בפינות הדף. שיקום במילוי נייר. סימני קיפול וכתמים.