תנ"ך - דפוס מנשה בן ישראל - אמשטרדם, שצ"ח

תנ"ך - דפוס מנשה בן ישראל - אמשטרדם, שצ"ח
חמשה חומשי תורה, נביאים וכתובים. אמשטרדם, [שצ"ח 1638] (בשער נכתב בטעות: 1639). דפוס רבי מנשה בן ישראל. בסוף הכרך נדפס "לוח ההפטרות של כל השנה כפי כל המנהגים".
כל כ"ד ספרי התנ"ך בשלמות, עם ניקוד וטעמים. "מדוייק בכל עוז וגבורה עם הקרי וכתיב פתוחות וסתומות וחסרות ויתרות כתקון ספר תורה". ממהדורות התנ"ך היחידות בזמנן שנדפסו בקדושה ע"י יהודים.
במהדורה זו שני טורים בכל עמוד. עימוד מיוחד זה מתאים למסורת הידועה שקיבל רבי אריה לוין מתלמידי-תלמידיו של הגר"א, על אופן עריכת "גורל הגר"א" בספר תנ"ך בעל שני טורים בעמוד.
רישומים ישנים בלטינית, בתחילת כל אחד מכ"ד הספרים.
קיב; קמד, קמד-קסו; צד, [4] דף. ספירת דפים משובשת. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמי רטיבות. מעט בלאי. כריכת עור עתיקה, עם שיקומי עור בשדרה.
התאריך העברי והלועזי בשער סותרים זה את זה - "שנת דודי צ"ח לפרט קטן [שצ"ח], 1639" - תיארוך בלתי אפשרי. שכן שנת 1639 חלה בשנים שצ"ט-ת' ולא שצ"ח. אולם לפי הקולופון שבסוף הספר מתברר שהספר נדפס באמת בשנת שצ"ח 1638, והתאריך 1639 הוא טעות. בקולופון נכתב: "...והיתה השלמתו בירח תליתאי לגאולתי [חדש סיון] פרשת אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי [במדבר], שנת ואנ"י א"ל ה' בטחתי [צ"ח]. לפרט מהפרט לחשבון עדתי...".