מכתב מהאדר"ת - בדין איסור הכנסת האצבעות בין אבני הכותל המערבי, ועל ההערצה הנרחבת למהרי"ל דיסקין - ירושלים, תרס"א בקירוב

מכתב מהאדר"ת - בדין איסור הכנסת האצבעות בין אבני הכותל המערבי, ועל ההערצה הנרחבת למהרי"ל דיסקין - ירושלים, תרס"א בקירוב
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון האדר"ת רבי "אלי' דוד" רבינוביץ-תאומים. [ירושלים, קיץ תרס"א בקירוב].
נשלח אל "הגאון המהולל מו"ה הלל משה מעשיל" גלבשטיין, בו הוא מתנצל על שלא היתה לו עת פנויה מטרדות "לרדת לעומקה של הלכה, שהעלה כ"ג בדבר הכנסת האצבעות בחורי כותל המערבי. ובאמת, אחרי אשר הגאון האדיר מהרי"ל [דיסקין] זצ"ל שהיה נערץ ונקדש לכל יושבי הגולה ברוסיא בכלל, וליושבי אה"ק ופעה"ק [ארץ הקודש ופה עיר הקודש] בפרט... הסכים לכ"ג שי' שיש בזה איסור תורה, ובכ"ז [ובכל זאת] לא פרסם ד"ז [דבר זה] לאסור ברבים, מה אוכל אנכי הפעוט לעשות. ואולי היה בזה דעתו הגדולה ז"ל בזה, שיש בזה מוטב שיהיו שוגגין, לאשר גם אם יש בזה איסור תורה, אין זה מיקרי מפורש....". בהמשך המכתב מספר האדר"ת על מצב בריאותו הרופף מטלטולי הדרך, ועל יסורי הקליטה בארץ ישראל, והוא מוסיף בקצרה עוד כמה עניינים בדברי תורה.
כפי הנראה, המכתב שלפנינו לא נדפס, אולם בספר "משכנות לאביר יעקב" נדפס מכתב ארוך מהאדר"ת בנדון זה, מחודש אלול שנת תרס"ב, שנכתב כנראה לאחר המכתב שלפנינו (ראה חומר מצורף).
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת (תר"ה-תרס"ה) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. נודע מילדותו באהבת הלימוד והתמדתו, בצדקותו ובמידותיו הנעלות. בגיל צעיר כבר צמח לגאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים. עודו רך בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר, ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. כארבע שנים לאחר שעלה לירושלים נפטר בשנת תרס"ה בגיל 62, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. הותיר אחריו בכת"י למעלה ממאה חיבורים, שרובם לא נדפסו. חתנו היה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי של ירושלים וארץ ישראל.
מקבל המכתב: הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין (תקצ"ב-תרס"ח), מתלמידי האדמו"ר "השרף" מקוצק ומתלמידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. עלה לירושלים בשנת תרכ"ח, לאחר פטירת רבותיו האדמו"ר מקוצק, האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרי"מ" והאדמו"ר בעל "צמח צדק". מאז בואו לירושלים עסק הרבה בתורת המקדש, ובספריו המעניינים עורר לקיום מצות שמירת המקדש. היה שוכר "שומרים" ששמרו לכבוד המקדש, והיה מדליק נרות רבים לכבוד ה' בכותל המערבי. כמו כן חידש את הדלקת נר-התמיד בקבר שמעון הצדיק. נודע כבעל מופת ובספריו אף מעיד בעצמו על ישועות וניסים שהתרחשו אצלו בכותל המערבי ובקבר שמעון הצדיק. בספריו "משכנות לאביר יעקב" (שנדפסו חלקים-חלקים בין השנים תר"ל-תרס"ו) בלולים יחד חידושים על מסכת תמיד, עניני שמירת המקדש ודרושי קבלה.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים והדבקות נייר דבק.