מכתב הגאון רבי ישראל דוד מרגליות יפה שלזינגר אב"ד פעזינג, בעל מחולת המחנים - אל המהר"ם שיק, תרכ"ד ...

מכתב הגאון רבי ישראל דוד מרגליות יפה שלזינגר אב"ד פעזינג, בעל מחולת המחנים - אל המהר"ם שיק, תרכ"ד [1864]

פולמוס הסמינאר לרבנים בבודפסט.

מכתב ארוך מתחילת המאבק מאת הגאון רבי ישראל דוד מרגליות – יפה – שלזינגר אב"ד פעזינג לידידו מרן הגאון המהר"ם שיק.

במכתבו הוא כותב על תחילת המערכה בענין הקמת ה'סמינר' ע"י הכסף של הקנס שאספו מן היהודים, וכמה שנים צריכים ללמוד, ושמלכתחילה לא דרשה הממשלה ללמוד דייטש, ומה יעשו במותר המעות שנשאר, ועוד ענינים שונים. ובין דבריו; "והלא אדונינו המלך כתב בני חורין כל הבחורים הלומדים תלמוד ולא הזכיר שום דייטש ... מה נאמר ומה נדבר כך הוא משנת חסידים של איש שאינו אוכל חמאה של נכרים ואינו טועם בשר חוץ לביתו ומכ"ש מה יאמרו האחרים..". בסוף דבריו הוא דן בעניני קידושין בא' שהיה אסור בבית האסורים, ועוד עניני אישות.

הגאון רבי ישראל דוד מרגליות יפה שלזינגר (תקס"ב –תרכ"ד). נולד בסערעד שהונגריה. היה מחשובי תלמידי החתם סופר, וכרבו נלחם גם הוא ב"מחדשים", ובעיקר בשינוי המנהגים שהם הנהיגו במבנה בית הכנסת ובסדרי התפילה. את נימוקיו שטח בספרו מחולת המחניים וספרו "שו"ת הר התבור". בשנת תקצ"ב מונה לכהן כרבה של פעזינג עד פטירתו.

המכתב כולו בכתי"ק וחתימתו. 3 דף. 68 שורות. מידות: 23/19 ס"מ.

************************************************** ***********

החל משנת תר"ו יזמו ופעלו המשכילים בהונגריה לשכנע את ממסד השלטון להקים מוסד לרבנים ליברלי שיכשיר רבנים בעיקר בלימודי חול כדי שיוכלו לכהן כרבנים רשמיים מטעם המדינה ולאט לאט ישבצו את כל הקהילות ברבנים מפוקפקים במטרה לשכנע ולהנהיג את הציבור היהודי הכללי לליברזציה ולפתיחות ולעזיבת את דרך היהדות המסורה מדוד דור.

עשרות שנים ניסו המשכילים לשכנע את השלטונות, אך פעילות הרבנים הגדולים ובראשם תלמידי מרן החתם סופר זי"ע הצליחה לבטל ולדחות את היוזמה מידי פעם.

ברם, לאחר דיכוי המהפכה ההונגרית של 1848 הטילו האוסטרים על היהודים קנס עצום שיופנה לחינוך היהודי ובשנת תרכ"ב פורסם התוכנית להקמת הסמינר לרבנים בבודפסט.

עם פרסום התוכנית, התעוררה סערה גדולה בקרב החרדים לדבר ד', וארגנו עצומות שחתמו עליה יותר ממאה רבנים והוגשה לקיסר עצמו על ידי משלחת בראשות הגאון רבי יהודה אסאד והגאון רבי רבי ירמיהו לעוו, לאור זאת הורה הקיסר פרנץ יוזף להקפיא את הנושא.

לאחר שנים של לחצים, נעתר הקיסר לבסוף לניאולוגים ובשנת תרל"ג העביר את הסכום. בקרב החרדים לדבר ד' התקבלו החדשות בזעזוע: הגאון המהר"ם שיק קרע את בגדיו ורבי הלל ליכטנשטיין מקאלמאיי הורה על צום ומספד. בשנת תרל"ו נפתח בית המדרש לרבנים שקיים עד ליום זה.

הגאון המהר"ם שיק כאחד מגדולי תלמידיו של רבו מרן החת"ס היה פעיל ביותר נגד ה'סמינר' ושלח עשרות מכתבים לכל גדולי הונגריה ועוד שיביעו את מחאתם ויעמדו כולם יחד בפרץ נגד יוזמה זו. ואכן הרבנים שלחו לו מכתבים בו הם עומדים לצדו לכל אשר יאמר.

על פרשת ה'סמינר לרבנים', ראה באריכות בשו"ת מהר"ם שיק, חלק או"ח, סימן ש"ח ואילך ובספר דרשות מהר"ם שיק (קלויזנבורג, תרצ"ז, דף יג/2-יד/1).