מכתב בכתב יד הגה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט מדעש בעל מעגלי צדק, אל המהר"ם שיק – תרל"ה

מכתב בכתב יד הגה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט מדעש בעל מעגלי צדק, אל המהר"ם שיק – תרל"ה

"עשיתי כדבריו הקדושים.."

מכתב זה כתב האדמו"ר כמענה למכתבו של ה'מהר"ם שיק' לפעול ולהפעיל רבנים נגד ה'סמינר' ורבינו עונה לו "שעשיתי כדבריו הקדושים" וכתב להגאונים; רבי אהרן דוד דייטש מיארמוט, ורבי מרדכי יהודה לעוו מאונטרדאם, ורבי יעקב קאפיל ליכטנשטיין מבעטלאן, ורבי אשר שמואל פאנעט מהידאלמאש, ורבי צבי הירש מלאפאש. בסיום מכתבו הוא מזכיר שהוטב בעיניו החידוש ששלח לו, אפס כי לא היה לו פנאי להרחיב בענין מגודל הטרדות.

מעבר לדף: מופיע בכתב שונה "שיר נעים על ראשית השנה מהרב החכם וכו' מו"ה חנוך וויינסבערג ז"ל הכ"מ ... ... שכתב לנכדו החכם ... מפואר מו"ה משה אלי' פריעדמאן ז"ל. השיר כתוב ב – 6 בתים עם חרוזים לקראת שנה חדשה.

הגה"ק רבי מנחם מנדל פאנעט, בנו של בעל ה'מראה יחזקאל'. תלמיד החתם סופר, והיה היחיד בישיבתו שהיה לבוש בבגדי חסידות והחתם סופר היה מכנהו 'דער זיידענער בחור'. בעקבות נישואיו התקרב ל'ישמח משה', אחר כך היה רבה של דעעש ומשנת תרי"ח כיהן כאדמו"ר והעיר דעעש הפכה למעוז חסידי. משך עשרות שנים היה מנהיג היהדות החרדית בטרנסילבניה ואחד מגדולי האדמו"רים בדורו. חיבר את הספרים: מעגלי צדק, שערי צדק, משפט צדק ואבני צדק.

שנת תרל"ה. המכתב כולו בכתי"ק וחתימתו. 1 דף. 24/19 ס"מ

********************************************

החל משנת תר"ו יזמו ופעלו המשכילים בהונגריה לשכנע את ממסד השלטון להקים מוסד לרבנים ליברלי שיכשיר רבנים בעיקר בלימודי חול כדי שיוכלו לכהן כרבנים רשמיים מטעם המדינה ולאט לאט ישבצו את כל הקהילות ברבנים מפוקפקים במטרה לשכנע ולהנהיג את הציבור היהודי הכללי לליברזציה ולפתיחות ולעזיבת את דרך היהדות המסורה מדוד דור.

עשרות שנים ניסו המשכילים לשכנע את השלטונות, אך פעילות הרבנים הגדולים ובראשם תלמידי מרן החתם סופר זי"ע הצליחה לבטל ולדחות את היוזמה מידי פעם.

ברם, לאחר דיכוי המהפכה ההונגרית של 1848 הטילו האוסטרים על היהודים קנס עצום שיופנה לחינוך היהודי ובשנת תרכ"ב פורסם התוכנית להקמת הסמינר לרבנים בבודפסט.

עם פרסום התוכנית, התעוררה סערה גדולה בקרב החרדים לדבר ד', וארגנו עצומות שחתמו עליה יותר ממאה רבנים והוגשה לקיסר עצמו על ידי משלחת בראשות הגאון רבי יהודה אסאד והגאון רבי רבי ירמיהו לעוו, לאור זאת הורה הקיסר פרנץ יוזף להקפיא את הנושא.

לאחר שנים של לחצים, נעתר הקיסר לבסוף לניאולוגים ובשנת תרל"ג העביר את הסכום. בקרב החרדים לדבר ד' התקבלו החדשות בזעזוע: הגאון המהר"ם שיק קרע את בגדיו ורבי הלל ליכטנשטיין מקאלמאיי הורה על צום ומספד. בשנת תרל"ו נפתח בית המדרש לרבנים שקיים עד ליום זה.

הגאון המהר"ם שיק כאחד מגדולי תלמידיו של רבו מרן החת"ס היה פעיל ביותר נגד ה'סמינר' ושלח עשרות מכתבים לכל גדולי הונגריה ועוד שיביעו את מחאתם ויעמדו כולם יחד בפרץ נגד יוזמה זו. ואכן הרבנים שלחו לו מכתבים בו הם עומדים לצדו לכל אשר יאמר.

על פרשת ה'סמינר לרבנים', ראה באריכות בשו"ת מהר"ם שיק, חלק או"ח, סימן ש"ח ואילך ובספר דרשות מהר"ם שיק (קלויזנבורג, תרצ"ז, דף יג/2-יד/1).