חיבור אנטי-יהודי מאת הכומר פייטרו גאלאטינו, שנדפס בדפוסו של גרשם שונצינו – אורטונה (איטליה), 1518

חיבור אנטי-יהודי מאת הכומר פייטרו גאלאטינו, שנדפס בדפוסו של גרשם שונצינו – אורטונה (איטליה), 1518
Opus toti christiane reipublice maxime utile, de arcanis catholice ueritatis, contra obstinatissimam iudeoru[m] nostre tempestatis p[er]fidiam: ex Talmud, aliisq[ue] hebraicis libris nuper excerptum [חיבור רב תועלת עבור הקהילה הנוצרית, אודות רזי האמונה הקתולית שנמצאו לאחרונה בתלמוד ובספרים עבריים אחרים, בניגוד לחולשתם קשת-הלב של היהודים בתקופתנו...], מאת פייטרו גאלאטינו. דפוס גרשם שונצינו, אורטונה (Ortona; איטליה), 1518. לטינית ומעט עברית.
בין השנים 1507-1509 פרסם יהודי מומר בשם יוהאנס פפרקורן סדרת עלונים אנטי-יהודיים חריפים, שיצאו במתקפה חסרת תקדים על הספרים היהודיים. העלונים ביקשו לזהות את ספרי היהודים, ובעיקר התלמוד, בתור "שורש כל רע", וקראו להפקיעם ולהחרימם לאלתר. בעקבות זאת, פרסם קיסר האימפריה הרומית הקדושה מקסימיליאן הראשון צו הקורא להחרמת ספרי היהודים, ופפרקורן עצמו עמד בראש מבצע החרמה בעיר פרנקפורט. ההחרמה עוררה את מחאתם של מספר מלומדים גרמנים, שניסו להגן על ספרי היהודים בטענה שמוצפנות בהם אמיתות נוצריות. בעקבות מחאת המלומדים, הופסקה לבסוף החרמת הספרים.
לפנינו דוגמא יוצאת דופן של ספר אנטי-יהודי, שנדפס בידי אחד מגדולי המדפיסים היהודיים באיטליה, גרשום שונצינו. הספר, חיבורו של הכומר והמלומד הפרנציסקני פייטרו גאלאטינו (Pietro Colonna Galatino), מבקש לזהות אמיתות נוצריות בספרות היהודית, וכפי הנראה זכה להידפס בידי שונצינו כדי "ללמד זכות" על הספרים היהודיים במהלך הפולמוס.
בין דפי הספר משולבים פסוקים רבים מן המקורות העבריים, ובתחילת כל פרק נדפסה מסגרת מאוירת בתחריט עץ, ששימשה בספרים העבריים שהדפיס גרשום שונצינו (כדוגמת ספר כל בו, רימיני רפ"ה-רפ"ו).
גרשם שונצינו, מגדולי המדפיסים העבריים, נדד עם כלי דפוסו בערים שונות באיטליה והדפיס שלושה ספרים באורטונה, מתוכם ספר אחד בעברית. הספר שלפנינו הוא הספר הראשון שהדפיס בעיר זו.
CCCXI דף (1 דף חסר בסוף הספר), 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. עקבות רטיבות. נקבי תילוע בכריכה ובמספר דפים. קרעים חסרים גדולים בדפים הראשונים והאחרונים (עם פגיעות בטקסט), משוקמים באמצעות השלמות נייר. מספר דפים מחוברים לספר באמצעות רצועות נייר מודבקות לשוליים הפנימיים. רישומים בכתב-יד בכמה עמודים. כריכת קלף בלויה ופגומה מעט.