ספר תולדות יעקב יוסף - מז'יבוז', תקע"ז - מהדורה שניה - שני ווארינטים

ספר תולדות יעקב יוסף - מז'יבוז', תקע"ז - מהדורה שניה - שני ווארינטים
שני עותקים של הספר תולדות יעקב יוסף, על התורה בדרך החסידות, מאת רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה. מעזובוז [מז'יבוז', תקע"ז 1817]. מהדורה שניה. הסכמת רב העיר מז'יבוז', האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, מהתאריך סיון תקע"ו.
שני וואריאנטים, עם הבדלים קלים בדף השער. בעותק הראשון מופיע שם מקום הדפוס "במעזובוז" באותיות גדולות, ופרט השנה הוא תקע"ז ("וק'מת' וע'לית א'ל המקו'ם"). בעותק השני נשמט מקום הדפוס, והאותיות המודגשות בפרט השנה שונות ("וק'מ'ת' ועלית את המקום" = תק"מ).
בשער עותק ב' חתימת בעלים עתיקה: " משה יהודא ליב עפשטיין".
ספר "תולדות יעקב יוסף" – הספר החסידי הראשון שהובא לדפוס. מחברו הוא הגאון המקובל רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה (נפטר תשרי תקמ"ב 1781), מגדולי וזקני תלמידי ה"בעל שם טוב" (לפי מסורות חסידיות שונות נולד בשנות הת"כ ונפטר קרוב לגיל 120). תלמידו המובהק של הבעש"ט וראשון מפיצי דרך החסידות. ספר זה הוא המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט, ובו מביא המחבר במעל 280 מקומות דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספר הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספר זה אצל גדולי החסידות שהפליגו בדבר קדושתו של הספר. המגיד ממזריטש אמר על מחברו, כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר על הספר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים. הסבא-קדישא משפולי היה מייעץ כסגולה להניח את הספר הקדוש תחת מראשותיו של חולה (לישרים תהלה).
כשעלה רבי מנדל מוויטבסק לארץ נפגש עם רבי פנחס מקוריץ שאמר לו "למה הדפיס הרב מפולנאה אלף ספרים וקבע מחירם זהוב לכל ספר, מוטב היה אילו הדפיס רק ספר אחד ואני הייתי משלם עבורו אלף זהוב...".
שני עותקים. [1], ג, ה-פט, נט דף. נייר ירקרק. עותק ראשון: כ-33 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי בדפים הראשונים. נקבי עש. קרעים קטנים בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים (חלקם משוקמים בהדבקות נייר). חותמות. כריכה חדשה. עותק שני: 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש בחלק מהדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. בדף נו מספירת הדפים הראשונה, קרע גדול עם פגיעה בטקסט (משוקם בהדבקת נייר ישנה). בשולי הדפים האחרונים, קרעים עם פגיעות קלות בטקסט (משוקמים). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 606.
פרט השנה "תק"מ" המופיע בעותק השני שלפנינו, הוא כנראה המקור לסיפור עממי כי נדפסה מהדורה במז'יבוז' בשנת תק"מ, שנשרפה כולה ע"י ה"מתנגדים". לאמיתו של דבר, הספר נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תק"מ ומהדורה שניה (זו שלפנינו) נדפסה במז'יבוז' בשנת תקע"ז, בשני וואריאנטים, כאשר באחד מהם פרט השנה הוא תק"מ, כמו בהוצאה הראשונה (בקוריץ). ראה: מאיר וונדר, "העשור הראשון להדפסת ספרי חסידות", תגים - קובץ ביבליוגרפי תורני מדעי, א', תשכ"ט, עמ' 34-35; מאמר יצחק יודלוב, ארשת, ו', עמ' 110.