אוסף מגוון של פריטים המתעדים את המחוז היהודי האוטונומי ברוסיה – בירוביג'ן – נסיון לייסד "בית לאומי" לעם היהודי ...

אוסף מגוון של פריטים המתעדים את המחוז היהודי האוטונומי ברוסיה – בירוביג'ן – נסיון לייסד "בית לאומי" לעם היהודי ברוסיה הקומוניסטית

אוסף עשיר ומגוון של פריטים המתעדים את תולדות המחוז היהודי האוטונומי של רוסיה – בירוביג'ן. שנות ה-20 עד שנות ה-90. יידיש, רוסית ואנגלית.
"המחוז האוטונומי היהודי" (יידיש: יידישע אויטאנאמע געגנט), המוכר יותר בשמו הישן, "בירוביג'ן", היה טריטוריה שהוקצתה להתיישבות יהודית חקלאית בשטח רוסיה הקומוניסטית. הרעיון להקים מחוז מיוחד ליהודים עלה לראשונה לאחר מהפכת אוקטובר, כאשר מאות אלפי יהודים איבדו את מקור פרנסתם והפכו, על פי הטרמינולוגיה הרוסית של אותן השנים, ל"בלתי יצרניים". כדי לשלב את היהודים בכלכלת המדינה החדשה, הוקמו רשות ממשלתית בשם "קומזט" (Комзет) וחברה ציבורית יהודית בשם "אוזט" (ОЗЕТ), שפעלו יחד להשיב את היהודים אל החקלאות.
הצלחותיה של הציונות והפתרון ההולך ונרקם בארץ ישראל לשאלה היהודית הביאו את הרשויות ברוסיה לבחון ברצינות את האפשרות להקים טריטוריה יהודית עצמאית, ולהציגה לעולם כמעין בית לאומי תחת דגל סובייטי. בתחילה נבחנו טריטוריות שונות בסמוך לריכוזי היהודים – מערב רוסיה, אוקראינה וקרים, אולם לבסוף נפלה ההחלטה להקים את המחוז בסמוך לגבול הסיני, אי שם במזרח, בשטח עוין ובלתי מיושב השוכן ב"קצה העולם" הרוסי. ב-28 במרץ 1928 העביר "הוועד הפועל המרכזי של ברית המועצות" את ההחלטה על הקצאת הטריטוריה להתיישבות יהודים עמלניים, והמחוז היהודי האוטונומי הראשון בעולם נולד – בירוביג'ן.
למרות תנאי הפתיחה הקשים נחל המחוז הצלחה מפתיעה בעשור הראשון לקיומו: למעלה מ-20,000 יהודים היגרו למקום, יישובים חקלאיים חדשים הוקמו, נוסד העיתון היידי "כוכב בירוביג'ן" (ביראבידזשאנער שטערן) ובעיר הבירה עוטרו הכיכרות בסמלים יהודיים ונחנכו רחובות על שם גדולי התרבות היידית.
רוסיה הקצתה משאבים כבירים ל"שיווק" המחוז ברחבי העולם, וביתר שאת בצפון אמריקה, שעבורה הוקם גוף תעמולה מיוחד, "איקאר" (ICOR). הארגון פעל בקרב דוברי השפה היידית, והפיץ שפע של חומרי תעמולה מודפסים כדי להתחרות בתנועה הציונית על לבה של יהדות ארה"ב.
לקראת סוף שנות ה-30, עם השינוי שחל ביחסה של רוסיה כלפי היהודים, הגיעו "הטיהורים הגדולים" גם לבירוביג'ן. בתוך זמן קצר הוצאו להורג מרבית המנהיגים, הסופרים ואנשי הרוח היהודיים, ולאחר מלחמת העולם השנייה פורקו כל המוסדות דוברי היידיש. בתוך כך, פורקו גם שני המוסדות שהעניקו לפרוייקט את מרבית תנופתו וכוחו – ה"קומזט" וה"אוזט". בראשית שנות ה-50 פורק גם ארגון התעמולה "איקאר".
בעשורים הבאים פחת בהדרגה מספר היהודים במקום, וכיום נותרו בו כ-1,500 יהודים בלבד, המהווים פחות מאחוז אחד של אוכלוסיית המחוז. למרות זאת, מוסיפה בירוביג'ן להתקיים באופן רשמי כמחוז יהודי אוטונומי עד ימינו.
לפנינו אוסף תעודות, חומרי תעמולה, פרטי אפמרה, ופריטי דפוס המתעדים פרק ייחודי זה בהיסטוריה היהודית ובתולדות הקומוניזם הרוסי. באוסף פריטים מ"תור הזהב" קצר המועד של המחוז, חלקם מטעם "אוזט" ו"איקאר", לצד פריטים המתעדים את דעיכתו במחצית השנייה של המאה העשרים ולאחר פירוקה של ברית המועצות.
האוסף כולל:
פריטים מטעם הארגונים "אוזט" ו"איקאר": • שני פנקסי חבר וארבעה כרטיסי הגרלה מטעם הארגון "אוזט" (סוף שנות ה20-י-שנות ה-30). • תיקייה עם רפרודוקציות של ציורים מאת יששכר בער ריבאק, וויליאם גרופר (Gropper), ברוך אהרונסון, ניקולאי קופריאנוב ואחרים. הוצאת "איקאר", ניו-יורק, 1929. הציורים מציגים ברובם איכרים יהודים; חלקם צוירו בעקבות ביקור האמנים במושבות היהודיות החקלאיות. • עטיפות החוברת ICOR Biro-Bidjan Souvenir ("'איקאר' בירא-בידזשאן סואוועניר"), בעברית וביידיש, עם איורים מאת וויליאם גרופר (יוני 1934). • ארבע חוברות מסדרת "איקאר-ביבליאטק" (ניו-יורק, שנות ה-30). • שתי סיכות של ארגון "איקאר", לציון עשור לבירוביג'ן (1938). • "אומשטערבלעכע רייד", אסופת נאומים ומאמרי תמיכה בתוכנית בירוביג'ן, מאת ראובן בריינין (סופר, פובליציסט, עורך ופעיל ציוני שניהל תעמולה למען ההתיישבות היהודית בברית המועצות). הוצאת "איקאר", ניו-יורק, 1940. יידיש.
חוברות בנושא בירוביג'ן, ביידיש ובאנגלית, בהן: • "בירא-בידזשאן און פאלעסטינע", מאת א. סודארסקי. הוצאת "צענטרפארלאג", חרקוב, 1929. • "בירעבידזשאנע, דערציילונג", מאת דוד ברגלסון. הוצאת "עמעס", מוסקבה, 1934. • The Jewish Autonomous Region, מאת דוד ברגלסון. מוסקבה, 1939. עם תצלומים של בירוביג'ן. • "ביראָבּידזשאן, שילדערונגען פון א רייזע אין יולי-אויגוסט 1934" [בירוביג'ן, תיאורים ממסע ביולי-אוגוסט 1934], מאת א. פרלמן. הוצאת "גראָשן-ביבליאָטעק", ורשה, 1934. באחת החוברות מופיעה מפת בירוביג'ן. • ועוד.

פריטים מבירוביג'ן, רובם משנות ה-70-90: • "פארפאסט", כתב-עת יידי של המחוז היהודי האוטונומי. בירוביג'ן 1937. • כרטיס חבר בקומסומול שניתן לנער ממחוז בירוביג'ן, 1979. • תעודה על שם ליאוניד בוריסוביץ שקולניק, עורך "כוכב בירוביג'ן". ניתנה לו עם בחירתו ל"מועצת נציגי העם של המחוז האוטונומי היהודי" (совет народных депутатов еврейской автономной области), 1990. • "סכעמע פונעם אדמיניסטראטיוונ צענטער / Scheme of the Administrative Centre", מפת בירוביג'ן (מודפסת ביידיש, אנגלית ורוסית), 1989. • ועוד.
פריטים נוספים, המתעדים את תולדות ההתיישבות היהודית-חקלאית בברית המועצות.
גודל ומצב משתנים. חלק מהפריטים נתונים במסגרות נאות לתצוגה.