ש"ס זולצבאך: [9] מסכתות. מהדורת פולמוס. חתימות, הגהות ורישומים.

מסכתות: חולין. ...

ש"ס זולצבאך: [9] מסכתות. מהדורת פולמוס. חתימות, הגהות ורישומים.

מסכתות: חולין. ערכין. תמורה. כריתות. מעילה, קנים, תמיד ומידות מן התלמוד בבלי, כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. לכל מסכת שער נאה ומעוטר ובשוליו איור גדול של דגל המדפיסים אהרן ונפתלי בני משולם זלמן. זולצבאך, תקכ"ט [1769]. בין דפי הגמרא מספר הגהות בכתב יד.

בדפי הפורזץ הקדמי והאחורי מספר רישומי בעלות רבניים מתקופת ההדפסה וכן חותמת בעלות באותיות קיריליות. מעניין לציין כי למרות שתאריך ההדפסה המופיע בשערים הינו תקכ"ט [1769] - התאריך המופיע ברישום הבעלות בכתב יד הוא שלוש שנים קודם לכן בשנת תקכ"ו [1766]?!

מהדורת הש"ס שלפנינו עמדה במרכזו של פולמוס. לאחר שהחלו מדפיסי זולצבאך בהדפסת הש"ס, טענו המדפיסים פרופס מאמשטרדם שיש להם זכות בלעדית להדפיס את התלמוד, בהסכמות שקבלו להדפסת מהדורת הש"ס שלהם (אמשטרדם, תקי"ב). בעקבות כך קבע 'ועד ארבע ארצות' שיש לשרוף או לגנוז את כל המסכתות שנדפסו בזולצבאך! בסופו של דבר ערך הנודע ביהודה הסכם בין המדפיסים. (ראה: רנ"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ’ קכ-קכא).

בראשי שערי כל אחת מהמסכתות, כתב יד רבני מעניין, בכתיבה אשכנזית, ממנו ניתן ללמוד על סגנון הלימוד באירופה לפני מאות שנים, שמסתבר שהיה שונה מהנהוג בימינו, לדוגמה בראש מסכת חולין נכתב: "התחלנו ללמוד מס' חולין ביום ש"ק ב' כסלו תר"י וסיימנוהו י"ב אייר תר"י לפ"ק". לסיים בחצי שנה את מסכת חולין כולה זה דבר מאתגר, כיום בישיבות לומדים אולי עשירית מכך! מהנוסח "התחלנו" שבכתב היד, ניתן להבין שלא מדובר בלימוד אישי (אלא אם כן הלומד נהג לכנות את עצמו בלשון רבים). ומהתאריכים הנקובים בו ניתן לדעת שסדר הלימוד התקיים גם בשבתות.

מפרט: קעז; לח; לו; לב; מד דף. כ-32 ס"מ. במסכת מדות שרטוט של בית המקדש. נייר משובח. הדפסה עזה. חיתוכי עץ בראשי המסכתות.

מצב; טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. כריכת עץ מקורית מחופה עור שמורה עם פגם בשדרה.