שלחן ערוך אבן העזר. פיורדא תק"כ [1760]. עשרות חידושים וציונים בכתב יד

שלחן ערוך אבן העזר. פיורדא תק"כ [1760]. עשרות חידושים וציונים בכתב יד
שלחן ערוך אבן העזר "אפי רברבי" עם חלקת מחוקק ובית שמואל, פיורדא, תק"כ [1760]. עשרות חידושים וציונים בכתב יד, כנראה בסביבות שנת ת"ר [1840].
[2] קצב דף. 32 ס"מ. מרביתם של החידושים והציונים בכתב ברור וקריא.
גליונות השלחן ערוך גדושים ועמוסים ברבבות ציונים, הגהות וביאורים בכתב יד אשכנזי מאת גאון מופלא עלום שם, כל מעיין אף ברפרוף קל, לא יכול שלא להשתומם מבקיאותו המדהימה של המחבר בספרות הפוסקים והאחרונים ובעיקר בספרות השו"ת, אך יש לשים לב שאין כאן רק בקיאות בספרות השו"ת של חכמי אשכנז, אלא היו בידו עשרות ספרי שו"ת של חכמי ספרד ואיטליה וגם להם מציין לרוב. אין ספק שבידי המחבר היה "אוצר ספרים" מרשים ונדיר ביותר לתקופות אלו, אוצר ספריו הכיל פי כמה וכמה ספרי שו"ת מאשר היו בידי בעל ה"פתחי תשובה".
אין כאן מראי מקומות לעיין בלבד אלא בדרך כלל ישנם דברי תימצות וקישור למה שנכתב שם, אין ספק שהמחבר היה בעל שיעור קומה, מורה הוראה ובקי בטיב גיטין וקדושין.
זהות המחבר לא נתבררה, בשער ובגוף הספר חתימות וחותמות בעלים כדלהלן:
בשער הספר לשולי רגלי הציור הדמיוני של משה רבינו חתימת בעלים :צבי הירש ... אבד"ק.
בכמה מקומות בספר חותמת בעלים: יעקב אהרן ראבינאוויטש אב"ד פה [אוסטראווי] – בן האדמו"ר רבי אריה מרדכי רבינוביץ ב"ר יהושע אשר מפאריסוב בן היהודי הקדוש מפשיסחא. כתב היד הוא קדום מזמנו של רבי יעקב אהרן ואולי מאחד הוא מאבותיו, זמן כתיבתו הוא כנראה בין השנים תקפ"ה- תרכ"ה (זאת אפשר ללמוד מלשונות אלו: שערי תשובה ויד אפרים הנדפסים מחדש, משכנות יעקב הנדפס מחדש, משניות קומרנא הנדפסים בלמברג, בית אברהם הנדפס מחדש וכדומה).
לא כרוך. בדפים בודדים קרעים. מספר דפים מנותקים. מצב בינוני-לא טוב.