כרתי ופלתי. רבינו יהונתן אייבשיץ. אלטונא, תקכ"ג. מהדורה ראשונה

כרתי ופלתי. רבינו יהונתן אייבשיץ. אלטונא, תקכ"ג. מהדורה ראשונה

כרתי ופלתי, חידושים וביאורים על שלחן ערוך יורה דעה. מאת גאון הגאונים רבי יהונתן אייבשיץ - סמל הגאונות והחריפות. אלטונא, תקכ"ג [1763]. מהדורה ראשונה. 

הספר היחיד שהדפיס רבי יהונתן אייבשיץ בחייו. בשער: "טפחתי ורביתי זה חמישים שנה ערך אשר אני יושב על כסא הוראה, ראיתי מעשה ונתעורר הלכה".

החיבור נחלק לשניים, "כרתי" - "כל פסקי הדינים הנאמרים מפי ראשונים ואחרונים ומה שהעלה עיוני אם לחדש ואם להכריע", ו"פלתי"- "כל הפלפולים בהווייות דאביי ורבא בפוסקים".

ספר למדני וגאוני חשוב במיוחד, שנדפס אחר כך במהדורות רבות. בהקדמה לספר כותב המחבר גם על קורות חייו ושאר חיבוריו, וגם על המחלוקת הידועה בינו לבין רבי יעקב עמדין – היעב"ץ. עוד הוא כותב מדוע לא בקש הסכמות לספר, כנהוג.

רבי יהונתן אייבשיץ [תנ"ד-תקכ"ד], רבן של קהילות אה"ו, מקובל, וראש ישיבה. מגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו, ומחברם של ספרי הלכה מפורסמים שהיו לספרי יסוד בארון הספרים היהודי. לצד עיסוקו בחלק הנגלה של התורה, שהקנה לו את עיקר פרסומו, עסק גם בתורת הנסתר ואף כתב קמעות. עיסוקו זה קומם נגדו את רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) שמצא רמזים שבתאיים בכתביו ופתח בפולמוס להחרמתו. הרב אייבשיץ זכה לגיבוי מאת רוב רבני דורו והפולמוס דעך אם כי לא נעלם. בהיסטוריוגרפיה הרבנית מקובל על פי רוב כי טענותיו של היעב"ץ נגדו היו שגויות.

סטפנסקי, ספרי יסוד 177.

[3], לד [צ"ל: לה], קסה דף. 30 ס"מ. חתימות בעלים עתיקות.

מצב טוב. כתמי זמן. מעט נקבי עש. בלאי קל  (משוקם בחלקו) בשולי השער והדף שאחריו, ללא כל פגיעה בטקסט או בחתימות. כריכת חצי עור חדשה ומפוארת.