פאת השולחן. דפוס בק. צפת, תקצ"ו. מהדורה ראשונה. עותק מיוחס

פאת השולחן. דפוס בק. צפת, תקצ"ו. מהדורה ראשונה. עותק מיוחס

ספר פאת השלחן. הלכות ארץ ישראל, מלוקט מדברי התנאים והראשונים, ע"פ גרסת הגר"א ושיטתו בהלכה, מאת רבי ישראל משקלוב. צפת, בדפוס ישראל ב"ק. תקצ"ו [1836], מהדורה ראשונה.

לפנינו ספרו החשוב של רבי ישראל משקלוב הנקרא על שמו 'בעל פאת השולחן'. הספר מעוטר בהסכמותיהם של רבני ירושלים, צפת, טבריה, דמשק ובגדד, ובהסכמות רבי משה סופר בעל ה'חתם סופר', רבי אברהם אבלי פוסוולר אב"ד ווילנא, ואחרים. בראש הספר הקדמתו ההיסטורית של רבי ישראל משקלוב: קווים לדמותו של רבו הגר"א; עליית הפרושים לארץ ישראל לאחר פטירתו של הגר"א, וייסורי הארץ בהם התנסו העולים. הקדמה חשובה לתיעוד ההיסטורי והמחקרי לדמותו של הגר"א ולעליית הפרושים. 

לפנינו אחד משבעת הספרים הראשונים שנדפסו על ידי ב"ק בארץ ישראל (בצפת). הדפסת הספר נתעכבה בבית הדפוס בגלל ביזת המורדים בצפת בשנת תקצ"ד (בחודש אב תקצ"ד כבר נמצאו בידי ה'חת"ם סופר' מספר קונטרסים מודפסים). בהקדמתו מפרט רבי ישראל משקלוב פרטי המאורעות, ומספר על החרבת בית הדפוס בידי המורדים. עפ"י השוואת האותיות: 5 הדפים הראשונים ומדף צ"ד ואילך, נדפסו לאחר הביזה. שאר הדפים נדפסו לפני הביזה. ראה: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים. תשל"ו, עמ' יט, הערה 28; שושנה הלוי. ראשיתו של הדפוס, פרשיות בראשית, תשמ"ט, עמ' 54; מאיר בניהו. בית דפוסו של ישראל ב"ק בצפת, תשכ"ו, עמ' 275.

עותק מיוחס: חותמת הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב  וזקנו של האדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש: "אברהם דוד לאוואוט מו"צ דק' ניקלאייעב". וחותמת הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ והגליל.

רבי אברהם דוד ב"ר יהודה לאוואט [תרט"ו -תר"נ], מחסידי הרבי ה"צמח צדק" ובנו אדמו"ר מהר"ש. זקנו של האדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש, נכדתו היא הרבנית חנה שניאורסון, אמו של האדמו"ר הרמ"מ. כיהן כרב במושבה רמנובקה, וראש הישיבה שם משנת תר"ד, ובמשך כארבעים שנה היה רבה של ניקוליוב, פלך חרסון. מחבר "קב ונקי", "השלמת הסדרים", הוספות לספר "בית אהרן", "שער הכולל" על סידור האדמו"ר הזקן, "נתיב החיים" על "דרך חיים", ועוד. חיבוריו נתקבלו וזכו לתפוצה נרחבת. תולדותיו הובאו ב"קב ונקי" מהדורת קה"ת, ברוקלין, תשמ"ה.

רבי משה נחום ירושלימסקי [תרט"ו - תרע"ו], היה פוסק הלכה, שנודע בתשובותיו הרבות. כיהן כרבה של קאמינקא שבמחוז קייב, אחר כך כיהן כרבה של אוסטרולנקה שבפלך לומז'ה, ומשנת תרס"ב כרבה של קילץ. היה מחבר פורה והיה פעיל בענייני ציבור. היה חסידו של האדמו"ר רבי דוד מטאלנא, ולאחר פטירתו היה לחסידו של נכדו האדמו"ר רבי מנחם נחום מטאלנא שהיה צעיר ממנו.

[5], ב-קט, [1] דף, 30 ס"מ. רישומים מעניינים בעמוד השער.

מצב טוב. כתמי זמן. מעט תעלות עש. חיזוקים לשולי השער בנייר דבק בלתי חומצי.