שמלה חדשה. העותק של גדולי גאוני הונגריה: רבי דניאל פרוסטיץ, רבי זוסמן סופר ועוד

שמלה חדשה. העותק של גדולי גאוני הונגריה: רבי דניאל פרוסטיץ, רבי זוסמן סופר ועוד

ספר שמלה חדשה, תבואות שור ובכור שור, מהספרים החשובים ביותר על הלכות שחיטה, מאת הגאון רבי אלכסנדר סנדר שור. ווין, תקנ"ו [1796].

העותק שלפנינו היה שייך לגדולי גאוני הונגריה, מהאישים המקורבים ביותר למרנא החתם סופר,   חלקם הותירו עליו את רישומם בחתימת יד קדשם ובהגהות רבות לאורך הספר, ביניהם: הגאון והמקובל רבי דניאל פרוסטיץ ראב"ד פרשבורג ידיד נפשו הקרוב ביותר (והשדכן) של החתם סופר; הגאון הנודע רבי זוסמן סופר אב"ד פאקש תלמידו כבנו של החת"ס, ובנו רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דערעטשקע. כולם מגדולי אדירי תורה והוראה שהצמיחה העיר פרשבורג והונגריה כולה.

פירוט החתימות ורישומי הבעלות:

* "זה הספר מישך שייך להרב המאור הגדול המפורסים בכל עולם כולה [!], רבן של כל בני הגולה מהו' דניאל פרוסטיץ דיין פה ק"ק פרעשבורג".

* "ה"ק זוסמאן בן מו"ה מרדכי פישל סופר ז"ל".

* "קניתי בעזה"י הק' זוסמאן בממפ"ס ז"ל".

* "הק' שמואל בנימין באאמ"ו הגאון מוהרא"ז סופר נ"י, פה ק"ק פאקש שנת "בונה ירושלים" לפ"ק יע"א".

רישומים וחתימות נוספים:

* "ה"ק משה הירש הערצבערג המחזיק ע"א פה ק"ק פרעסבורג". חתום פעם נוספת בנוסח שונה.

* "ה"ק חיים יוסף וויינבערגער".

* "זה הספר שייך לאמ"ו הגאון המפורסם בשער בת רבים וכו' מו"ה שמואל בנימין סופר שליט"א אב"ד דק"ק דערעטשקע יע"א. הק' יודא ליב פאשקעס באאמ"ו הצדיק מו"ה חיים זלה"ה".

בין דפי הספר מופיעות [15] הגהות, חלקן ארוכות, מאת כותבים שונים. 

[1], קכו דף. 36 ס"מ.

מצב טוב. כתמים וסימני שימוש. קרעים והדבקות בדף השער. קרעים קלים. כריכת עור חדשה מפוארת ונרתיק תואם.

 - - - - - -

ביוגרפיה:

הגאון והמקובל רבי דניאל פרוסטיץ [תקי"ט-תר"ו],  ראב"ד פרשבורג בתקופת ה'חתם סופר'. גאון עצום, חכם מחוכם, מקובל גדול ובעל מופת. קיבל תורה מאת מהר"ם ברבי אב"ד פרשבורג. כיהן כדיין בפרשבורג מזמן רבי משולם איגרא ובמשך השנים נתמנה לראש בית-הדין בפרשבורג. הוא סרב להצעות רבנות מערים גדולות והעדיף להישאר בצילו של ידידו האשל הגדול החת"ס בפרשבורג, שם נחשב לסמכות השנייה לחתם סופר, והוא היה זה שהכתיר את הכתב סופר בלווית החתם סופר כממלא מקום אביו ברבנות העיר.

    בשנת תקס"ז יזם להעלות את החתם סופר על כס הרבנות בפרשבורג, היה ידיד נפשו הקרוב ביותר בכל שנות נשיאותו וסייע לו בהנהגת הקהילה בפרשבורג. בספר חוט המשולש מובא שרבי דניאל פרוסטיץ הוא זה שהציע לחת"ס את השידוך (בזיווג שני) עם בתו של הגאון רבי עקיבא איגר (שם מובא סיפור מעניין בנושא: שהחת"ס השיב לו שהוא מעוניין מאוד בשידוך אך הוא מסופק אם הגרעק"א יחפוץ בחתן שאינו תלמיד חכם, והגרעק"א גם הוא ענה תשובה זהה, שהוא היה מאוד מעוניין בשידוך אך הוא חושש שהחת"ס מחפש דווקא בת תלמיד חכם, השיב להם רבי דניאל "זהו שידוך מתאים שהרי שני עמי-הארצות מעוניינים בו..."). 

    רבי דניאל נודע כמקובל ובעל מופת. בהקדמה לספר 'דן מדניאל' שחיבר נכדו מובא הסיפור הנורא מזקנו: "שמעתי מפי אאמ״ו הגאון זצ״ל, שאביו הגאון הגדול המפורסם מו״ה דניאל פרוסטיץ זצוק״ל ישב פעם אחת ביום שבת קודש לאחר אכילת הצהרים, ועסק בתורה, ובאה אליו אשה אחת, לאחר שעברה עליה איזו שבועות שהלכה לעולמה, ותספר לו כדברים האלה לאמור, שקודם מותה נתנה לשמש הקהל, כך וכך מעות, שילמוד עבורה לאחר מותה, והוא אינו לומד עבורה, ובקשה אותה האשה שהגאון הנ״ל, ידבר משפט עם השמש הנ״ל, והגאון הנ״ל הכיר את האשה בבגדי שבת שלה שהיו עליה, והגאון הנ״ל הבטיחה שידבר משפט עם השמש הנ״ל, ונתעלמה אותה האשה, ותיכף עבר השמש לקרוא לבית הכנסת, לתפילת המנחה, והגאון הנ״ל קרא על השמש הנ״ל, ואמר אליו כדברים האלה, אמת הדבר שאותה האשה הידועה שמתה זה איזו שבועות נתנה לך כך וכך מעות, שתלמוד עבורה לתועלת נשמתה, וענה אותו השמש הן, ושאל אותו עוד הגאון הנ״ל, לומד אתה עבורה, והנה חרדה גדולה נפלה על השמש הנ״ל, מפני שאיש לא ידע שנתנה האשה הנ״ל מעות לשמש הקהל שילמוד עבורה, והשיב אותו השמש בשפה רפה ובשפל קול התחינה, חטאתי, כי באמת אין אני לומד עבורה, ואמר אליו הגאון הנ״ל תדע שזה איזה רגעים שהיתה האשה הנ״ל אצלי, וקבלה עליך שאין אתה לומד עבורה, והשמר והזהר מכאן ולהבא שתלמוד עבורה כדת וכראוי, והבטיח אותו השמש את הגאון הנ״ל שילמוד עבורה מכאן והלאה כדת וכראוי, כך סיפר לי אאמ״ו זצוק״ל".

    הוא נפטר בזקנה מופלגת ונטמן בתוך האוהל לימינו של החתם סופר - הנאהבים והנעימים שבחייהם ובמותם לא נפרדו.

הגאון הקדוש רבי אליעזר זוסמן סופר [תקפ"ח-תרס"ג], היה רב וראש ישיבה בקישקונהלש ובפאקש שבהונגריה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה בשלהי המאה ה-19. נולד בברטיסלבה (פרסבורג) לרב מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן, גדול מקורבי החת"ם סופר וכותב קמיעותיו, ובנו של ר' זוסמן סופר הראשון. הוא נימול על ברכי ה"חתם סופר" כמופיע בפנקס המילה של החת"ס.

    למד בישיבת פרשבורג בשנותיו האחרונות של החת"ס, ולאחר פטירתו למד כ-12 שנה אצל בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר ה"כתב הסופר", שאימצו כבנו לאחר פטירת אביו, ואצל המהר"ם שיק בירגין. נסמך לרבנות מידי הרב יחזקאל בנט מנייטרא. היה ממעריציו של ה"דברי חיים" מצאנז, ואף קיבל ממנו את השטריימל שלו, חרף התנגדותו הנחרצת של אביו לחסידות.

    בשנת ה'תרי"ד נשא את יאכט בת הרב יואל אונגר, רבה של פאקש, ועבר להתגורר בסמיכות לחמיו, שם התמנה לדיין, מגיד וראש ישיבה. בשנת ה'תרי"ז נתמנה לרב העיר קישקונהלש (האלאש), וקיבל גם כתבי הסמכה מהקהילות הסמוכות מיישא (אנ'), פלדיהז (אנ') וסאבאד-סאלאש (אנ'), בנוסף לרבנותו בהאלאש, והוא הגיע לעיתים מזדמנות לדרוש בהן.

    לאחר פטירת מהר"ם שיק, בשנת ה'תרל"ט, קיבל כתב רבנות מקהילת חוסט, אך הוא סרב. גם לכתב הרבנות שקיבל מקהילת פאפא סרב, משום שהבימה בבית הכנסת לא היתה ממוקמת כמנהגי האורתודוקסים. בשנת ה'תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו בט' בתשרי ה'תרס"ג (10 באוקטובר 1902), ונקבר בה.

    התכתב עם רבני הונגריה בדורו, בהם הרב יהודה אסאד, הרב ירמיה לעוו, הרב ישעיה כ"ץ משארושפטק, הרב עמרם גרינוולד מצ'ורנה, הרב שמואל ארנפלד חותנו הרב יואל אונגר. ספריו: ילקוט אליעזר; ילקוט סופר על ספר תהילים; עט סופר; דמשק אליעזר; ספר המקנה; מִלֵּאה קטורת; יד אליעזר.

הגאון רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דרטשקה [תרל"ג-תש"ג], בעל "דברי סופרים", היה תלמיד מובהק לאביו הגה"ק המפורסם רבי אליעזר זוסמן סופר מפאקש בעל הילקוט אליעזר, ולמד בישיבתו בפאקש. כמו כן למד בישיבת פרשבורג אצל ה"שבט סופר".

    משנת תרס"ג כיהן כרבה של דרטשקה על מקום אחיו רבי יוסף ליב סופר שעבר לפאקש. נודע כתלמיד חכם עצום, כראש ישיבה שהעמיד תלמידים הרבה וכפוסק הלכות בעניינים מסובכים, וכעובד ה' מופלג בפרישות וטהרה. לאחמ"כ עזב את הרבנות וחזר לעיר מולדתו פאקש, שם נכתב המכתב שלפנינו.

    הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד בעל ה"זכרון יהודה" כתב עליו: "הוא לפלא בדור הזה בגדולת מדריגתו בתורה ועבודה לפי ערך שניו". בעל ה"בית שערים" שגר בסמוך אליו, היה שולח לו בזקנותו שאלות מסובכות כדי לשמוע את הכרעתו. מכתביו נדפס הספר "דברי סופרים" על כללי התלמוד ג' חלקים, ושו"ת וחידושי דברי סופרים (החתם סופר ותלמידיו, עמ' תריח).