דברי חיים מונקאטש תרנ"ב - עותק נכד המחבר, הרה"ק רבי סיני הלברשטאם זיע"א מזימיגראד. המהדורה הראשונה של ה'דברי ...

דברי חיים מונקאטש תרנ"ב - עותק נכד המחבר, הרה"ק רבי סיני הלברשטאם זיע"א מזימיגראד. המהדורה הראשונה של ה'דברי חיים' בפרסום שם מחברו הקדוש האדמו"ר רבי חיים מצאנז – מונקאטש, תרנ"ב [1892]. בנו של המחבר, האדמו"ר הרה"ק רבי ברוך הלברשטאם מגארליץ, כותב בהקדמתו:

"ואתם קחו ברכה לתוך בתיכם, ואורך ימים מימינכם ועושר וכבוד משמאלכם". 

ספר דברי חיים, הלכות שמות גיטין והלכות מקוואות, וחידושים על מסכת מקואות. שני חלקים בכרך אחד. מונקאטש, תרנ"ב [1892]. עותק הרה"ק רבי סיני הלברשטאם זיע"א מזימיגראד, נכד המחבר בן הרה"ק רבי ברוך מגארליץ המו"ל. 

בשער הספר מופיעה חותמת דהויה: "סיני האל[ברשטאם]" – וכן שם משפחתו האלברשטאם בשפה הרוסית. זוהי חותמתו של רבי סיני הלברשטאם, נכדו של הגאון המחבר זיע"א, ובנו של רבי ברוך מגארליץ שהו"ל את הספר.

רבי סיני הלברשטאם (תרכ"ט-תש"א), היה תלמיד וחסיד של דודו האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, ולעיתים קרובות נסע אליו.

כיהן כרב ואדמו"ר בעיר קולשיץ, והחל משנת תרס"ז כיהן כרבה של ז'מיגרד, וייסד את שושלת צאנז-ז'מיגראד. עבד את בוראו בקדושה ובטהרה. מדי ליל היה קם בחצות, ולומד זוה"ק עד שחרית. התפרסם כבעל מופת, ובתקופה מסויימת כונה "חוזה".

עבר לקראקא, ושם עמד בראש ישיבה לבחורים. בימי השואה ברח ללמברג, ומשום הוגלה לסיביר. נפטר ביערות אומסק, בשל הרעב הגדול. על מקום קבורתו הקימו בניו קבר. כמה מצאצאיו מכהנים כיום כאדמו"רים.

חשיבות מהדורה זו:

המהדורה הראשונה של הספר 'דברי חיים' נדפסה בשנת תרכ"ד בעילום שמו של המחבר. בשער המהדורה ההיא נכתב כי המחבר הוא: "אחד התלמידים". בנוסף, לא פורש שמו של המו"ל.

במהדורה שלפנינו התגלה לראשונה מיהו המחבר של הספר הקדוש – הלא הוא "הגאון הקדוש שר התורה והיראה, צדיק הדור, רבן של ישראל, כקש"ת מרן חיים הלברשטאם האבד"ק צאנז". כך גם התגלה מי הוא שהביא אז את הספר לדפוס – בן המחבר, רבי ברוך הלברשטאם אב"ד גארליץ. הוא גם זה שהביא את הספר לדפוס במהדורתו שלפנינו. וכך סיפר:

"לידע ולהודיע שזה החיבור הקדוש נתן לי כ"ק אאמו"ר הכתב-יד במתנה בחיים חיותו, ופקודתו חזקה עלי להפיצו על פני תבל ושמו יהיה פלאי, לבל יודע מחברו מי הוא. ואזרתי חיל לקיים דבריו הקדושים והדפסתיו בק"ק זאלקווא בשנת ספר דברי חיים לפ"ק (תרכ"ד). ואיידי דחביבא... ורבים צמאה נפשם לשתות מבאר מים חיים ולא נמצא. ורבים גדולים בני תורה ביקשנו להדפיסו שנית ונעתרתי למבוקשם... ואשר הרהבתי עוז עתה לבאר ולפרש שם אאומו"ר המחברו, יען כי הקול נשמע ממילא מי המחברו ובפרט בהקדמה מס' דברי חיים על התורה".

בהקדמת הגאון המחבר, כתב ברוב ענוותנותו:

"... אמרתי להדפיסם כדי להעיר לב אנשי ערכי אך לא לדינא כי מי אנוכי לדון הלכה באיסור חמור כזה [של שמות בגיטין] ואם כי אולי ימצא בחיבורי זה לפעמים מדבר גדולות נגד חכמי הדור מבקש אני מטי אלף פעמים כי ידעתי שלא הגעתי לידיעת תלמיד תלמידיהם רק הקולמוס פלטתה שלא לרצון אבל ידעתי שפל ערכי ולא באתי רק להעיר לא להלכה".

[3] צ"ב דף. 

מצב טוב. דפים שמורים. בדף האחרון קרעים קלים משוקמים בשיקום ישן. כריכה מקורית משוקמת.