ייחודי! לפי הטף [עם לוחות איורים, מתקפלים!] - מאת המורה הירושלמי דוד ילין מירושלים - ורשה, תרס"ז

ייחודי! לפי הטף [עם לוחות איורים, מתקפלים!] - מאת המורה הירושלמי דוד ילין מירושלים - ורשה, תרס"ז

לפי הטף. ספר להורות את ילדי ישראל לדבר עברית מבלי עזרת תרגומים עם לוחות-תמונות מיוחדות. ספר המורה. מאת דוד ילין, בירושלים. חלק שני. מהדורה שלישית. 

הוצאת 'תושיה', ורשה תרס"ז. ספר ראשוני מסוגו.

הספר הנו מקראה המכילה עשרות יצירות ספרותיות לקריאה על ידי הילדים. 

בספר משולבים 

4 ציורים + 8 לוחות ציורים מתקפלים, אחד מהם נפתח באופן גדול במיוחד! סה"כ 12 ציורים.

הציורים נהדרים והוכנו במיוחד לספר על ידי האמן גבריאל טשרני.

הספר נכתב מנקודת מבט של אמונה ויראת שמים, המבטאת את השקפתו של המחבר דוד ילין, יליד הישוב הישן בירושלים.

בסוף הספר נדפסה 'רשימת המילים שאינן שגורות שבאו בספר הזה' ורשימת 'מילים או  משקלים מחודשים'. חלק מהמילים האלו נוצרו או חודשו על ידי המחבר דוד ילין, שהיה מראשי תחיית השפה, וחבר 'ועד הלשון העברית' של אליעזר בן יהודה. כאן, בספר הזה, השימוש הראשון של מילים שכיום הננו משתמשים בהן.

182 עמ'.

מצב טוב מאוד יחסית. קרעים מינוריים בחלק מהלוחות הנפתחים. הנייר יבש, כמצוי בדפוסי ורשה מאותה תקופה, (וזהו גם מצבם של העותקים האחרים מהספר). העטיפה המקורית הודבקה על גבי כריכה קשה, כנהוג.

נדיר מאוד! אין בנמצא להשיג עותק יפה שקיימים בו כמעט כל דפי הציורים בשלמות, כמו זה שלפנינו! 

על המחבר, דוד ילין

בצעירותו למד דוד ילין בחדר, בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים, מוסד התורה הגדול והמרכזי בירושלים. לצד לימודי הגמרא למד הרבה תנ"ך ואף את השפה העברית, שני מקצועות שהיו חלק רשמי בתוכנית הלימודים של המוסד החרדי. בין כותלי הת"ת והישיבה הוא רכש סגנון עברי עשיר ודייקני, ושם הונחו היסודות למיזם חייו: החייאת השפה העברית.

 בשנת תרמ"ט החל להורות עברית בבית הספר למל בירושלים.

בשנת תרמ"ח (1888) היה ילין ממייסדי ועד הלשון, ועמד בראשו שנים רבות. הוא היה אישיות מרכזית בהחייאת השפה העברית, והיה פעיל מאוד בחידוש מילים. שלא כבן-יהודה, שפנה פעמים רבות לשפה הערבית על מנת להעשיר את השפה העברית, דגל ילין בחידוש עצמאי או כזה המסתמך על המקורות העבריים העתיקים. ילין חידש מלים רבות, ובהן צלם וצילום, בדיחה, חקלאי, מדשאה, מצפן, נדיר, עקיף, קטר, שחקן, תאריך ותעמולה, ואף חידש מילים שנשכחו, כגון סופגנית (סופגנייה), אלה (להכאה), צרצר והפתיע.

במקביל לעבודתו בהוראה עסק גם בפעולות מדעיות, ספרותיות וציבוריות. הוא עסק בתחומים רבים כל כך בענייני ציבור ונשא במגוון רחב של תפקידים. הוא כיהן בראש ועד העיר ליהודי ירושלים יותר משנתיים. בשנים תר"ף–תרפ"ה היה סגן ראש עיריית ירושלים, ובתר"ף–תרפ"ט היה נשיא אספת הנבחרים וראש הוועד הלאומי. כיהן באוניברסיטה העברית כפרופסור לספרות העברית מימי הביניים, וכן היה ממייסדי הרבנות הראשית.

ילין היה סופר ועורך פורה, ומתחת ידיו יצאו לאור יותר ממאה ספרים.