רמב"ם, מדע אהבה זמנים - ונציה, ש"י - חתימת הגאון רבי שמואל ן' וילייסיד

משנה תורה להרמב"ם, עם מגדל עוז, מגיד משנה והגהות מהר"ם פאדובה. ספרי מדע, אהבה וזמנים. [ונציה, ש"י 1550. דפוס בראגדין].
בדף לו/2 בתוך המסגרת של הפתיחה ל"הלכות קריית שמע", חתימת ידו של הגאון הנודע רבי "שמואל ן' בילייסיד". [משפחת Vellicid הגיעה לטורקיה מספרד, והם היו רגילים לחתום בשם "בילייסיד", אבל בספרות הרבנית של חכמי דורו נמצא הכתיב בצורות "וילייסיד, ויליסיד". ראה חומר מצורף].
הגאון רבי שמואל ן' בילייסיד - הנודע בשם מהר"ש ן' וילייסיד (נפטר שצ"ב 1632), מחכמי קושטא ואחד מגדולי הדור המפורסמים בדורו של הגאון רבי יוסף מטראני - המהרי"ט. החיד"א בשם הגדולים (מערכת גדולים, ש', אות צ"ט) כותב עליו: "מהר"ר שמואל ן' וילייסיד, אחד המיוחד ברבני קושטנדינא. בר-פלוגתיה דהרב מהרימ"ט ויש לו תשובות בשו"ת מהר"ם די בוטון ובשו"ת פני משה... והוא אשר יצא לקראת נשק וחלק על מהרימ"ט בגט מוכ"ה שהיו בו גמגומים הרבה והכשירו הרב מהרימ"ט...".
רבם המובהק של רבי דוד אגוזי ושל רבי משה בנבנשתי בעל "פני משה". למרות שלא נדפס ממנו ספר, דבריו נזכרו רבות בספרי הפוסקים במשך הדורות: בשו"ת מהרח"ש, בספרי רבי חיים פאלאגי ובספרים רבים. תלמידו הגאון רבי חיים בנבנשתי בעל "כנסת הגדולה" (שס"ג-תל"ג 1603-1673), מביא בספריו דברים רבים בשמו, ציטוטים מתשובותיו שבכת"י, פסקים שכתב ה"כנסת הגדולה" והסכים על ידו מהר"ש ן' וילייסיד. בכמה מקומות בספריו הוא מביא גם שמועות וחידושים ששמע בעצמו מפיו: "ושמעתי מפי הרב המובהק מהר"ש ן' וילייסיד".
אביו של רבי שמואל, הגאון רבי אברהם וילייסיד, היה מרבני ניקופול. [בכנסת הגדולה או"ח סימן תקצ"ב הוא כותב: "ומנהג נכון שלא לתקוע בלחש, ומעיד אני עלי ששמעתי ממהר"ש ן' וילייסיד ז"ל, שאביו הנהיג בניקופול שלא לתקוע בלחש משום מעשה שהיה..."]. בנו רבי שלמה וילייסיד, היה חתנו של רבי ישראל בנבנשתי, וגיסו של רבי חיים בנבנשתי בעל "כנסת הגדולה. בן-בנו הוא הגאון רבי אברהם ן' וילייסיד, המוזכר אף הוא בספרי דודו "כנסת הגדולה", המביא דברים משמו וכותב עליו "בן-אחותי".
(עותק חסר ופגום) דפים יח-רכח בלבד. 36.5 ס"מ. מצב גרוע, פגעי עש קשים. כתמים ובלאי. כריכת עץ ועור (עבודה עממית מתימן), פגומה.
מהדורה זו נדפסה ע"י המדפיס אלוויזי בראגדין, שפתח באותה שנה 1550 את בית דפוסו לדפוסים עבריים, והדפיס בה את מהדורת הרמב"ם שלפנינו. מהדורה זו הוגהה ע"י צוות מגיהים יהודים, ובראשם הגאון רבי מאיר [מהר"ם] פאדובה, גדול חכמי איטליה, והוסיף בה את חידושיו - "הגהות מהר"ם פאדווה". באותה שנה הדפיס מתחרהו, האציל יושטינייאן, מהדורה מקבילה (ראה פריט 313) ובה העתיק בגנבה חלק מ"הגהות מהר"ם פאדובה" ממהדורת בראגדין. המהר"ם פאדובה פנה לחכמי פולין ולבן-דודו הרמ"א - והם אסרו את קניית מהדורתו של יושטינייאן. סכסוך זה בין שני המדפיסים הנוצריים, גרם בסופו של דבר לגזירת שריפת הספרים באיטליה בשנת שי"ג (1553). ראה חומר מצורף.